הפרעות קשב וריכוז בילדים

 מתחלקת לשתי קטגוריות:

ADHD - הפרעה הכוללת הפרעות נוירולגיות והתנהגותיות. פעלתנות יתר, חוסר ריכוז, חוסר משמעת, קשיי הסתגלות, הפרעות למידה, סימנים נוירולגיים ואי סדירות בגלי רישום של המוח.

ADD - הפרעה המתייחסת רק להפרעות הקשב והריכוז, ללא ההיפראקטיביות.

זה 50- שנה מכירה הרפואה בסוג מיוחד של הפרעות בהתנהגות. מדובר בילדים אשר לוקים בפעילות יתר, חווים אי שקט ואינם מסוגלים "לשבת בשקט". בנוסף מראים אימפולסיביות קיצונית עם חוסר יכולת להתרכז, דעתם מוסחת בקלות מכל תפקיד אותו הם מבצעים. מצב רוחם משתנה במהירות והם צמאים לפעילות אינסופית. תופעות ההיפראקטיביות אינן מופיעות תמיד באותו אופן והן משתנות מילד לילד.

ניתן לחלקן באופן גס למספר תבניות התנהגותיות:

1. פעילות יתר

2. קשיי קשב

3. קשיי למידה - לעתים

4. התנהגות אימפולסיבית

5. התנהגות תוקפנית - לעתים

הטיפול בראייה הוליסטית טבעית מותאם לכל ילד בנפרד. זהו טיפול שאין בו תופעות לוואי ושאינו מטפל בבעיה, אלא בילד עצמו. זוהי בעצם טבעה של ההסתכלות ההוליסטית שבה ההתמקדות היא בילד ולא בסימפטומים שיכולים להיות שונים מאוד מילד אחד לילד אחר. היבטים נוספים שנלקחים בחשבון הם היסטוריה משפחתית, מצב והשפעה חברתית וסביבתית, מצב נפשי, פיזיולוגי ורוחני של הילד. כל  אלה שונים אצל כל אחד והטיפול יהיה ספציפי ואישי.


סיבות והשערות להפרעה זו:


אלרגיה/רגישויות למזון

במחקרים התברר שהסבירות של ילדים עם ADHD לסבול מאלרגיות למזון גבוהה פי 7 בהשוואה לילדים אחרים. ד"ר ג'וזף בלאנטי מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון ערך מחקר בקרב ילדים היפראקטיביים בגילאי 7-10, וגילה כי 56% מהם סבלו מאלרגיות למזון בהשוואה ל- 8% מהילדים ה"רגילים.

בדיקה נפרדת שנערכה בשנת 2001 ע" ארגון התמיכה לילדים היפראקטיביים בבריטניה, העלתה כי 89% מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז הגיבו לצבעי מאכל, 72% הגיבו לחומרי טעם וריח, 60% למונוסדיום גלוטומט, 45% לתוספים מלאכותיים, 50% לחלב פרה, 60% לשוקולד ו- 40% לתפוזים.

"תאוריית פיינגולד", היא תיאוריה המקשרת בין חומרים ותוספים כימיים במזון לבין הפרעות שונות ביניהם ADHD/ADD. ד"ר בן פיינגולד, רופא ילדים ומומחה לאלרגיות העלה את התיאוריה שמזונות המכילים סליצילטים (חומרים דמויי אספירין הנמצאים בחומרי צבע וטעם מלאכותיים) הם האחראים העיקריים להיפראקטיביות. קיימים במזון שלנו מעל ל- 5000 סוגים של כימיקלים בצורה של צבעי מאכל, חומרי שימור, חומרי טעם וריח וחומרים שמכילים סליצילטים. לפי ניסיונו של ד"ר פיינגולד אחוז ניכר מהילדים מגלים רגישות לכימיקלים אלה אשר משפיעים גם על התנהגותם. על פי תיאוריה זו בעיות קשב וריכוז הם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח הנובע ישירות מתזונה לקויה ועתירת סוכרים ואלרגנים במזון המהיר של הילדים בעולם המערבי.

קיימים עוד כמה מזונות החשודים כבעלי השפעה על דפוסי התנהגות כגון: "פוספטים": חומרים אילו מסיסים במים וקושרים את המים אליהם, בכך הם מונעים קלקול של מזון. רמת הפוספטים במזון עלתה משנות ה: 60 ועד היום ב- 300%. יש מחקרים המראים קשר בין פוספטים לנוער עבריין, היפראקטיביות, אלימות והתמכרות לסמים. חומרים אחרים הינם ה"סולפיטים": אילו הם חומרים המונעים צמיחה של מיקרואורגניזמים במזון, כלומר: חומרים משמרים. קיימים במיץ לימון משומר, בירקות העליים שסגורים בשקית ועוד. חומר בעייתי נוסף : "חומצה בנזואית": משמר נפוץ במזון: בחומוס ובטחינה. צבעי מאכל: נמצא כי ילדים היפראקטיביים רגישים לצבעי מאכל, בעיקר לטרטזין המצוי בגבינה צהובה ובשקדי מרק.

מבחינה פיזיולוגית- נראה שקיים הבדל בחלקים שונים של המח בין ילדים הסובלים מהפרעות אילו לבין כאלה שלא. נמצאו הבדלים באזורים שונים במוח בהם נמצא מרכז הבקרה האחראי לעיכוב והשהייה בתגובה ומרכז האחראי על זירוז או עצירה של הוראות המגיעות מהקורטקס הקדמי. חוסר איזון באזורים אלו פוגע ביכולת האדם לשלוט בפעולותיו וגורם להתנהגות אימפולסיבית. באזור זה נמצאים גם נוירוטרנזמיטורים חשובים כגון דופמין, נופינפרין, סרוטונין המשפיעים על המצב הנפשי.

לעומת זאת, ישנן עבודות ומחקרים נוספים שהשוו בין הדמיות מוחיות אשר לא מצאו כל הבדל.

גנטיקה: הרבה מאוד מחקרים תומכים בקשר הגנטי. נמצא כי רבע מהילדים המאובחנים הם ילדים להורים שסבלו מהתסמונת בעצמם. מחקרים שבדקו ADHD בהורים לילדים מאומצים והורים ביולוגיים מצאו שאחוז גבוה יותר באופן משמעותי של ADHD נמצא אצל ההורים הביולוגיים מאשר אצל ההורים המאמצים של ילדים עם ADHD.

קשר הסוכר/היפוגליקמיה – רמות סוכר גבוהות משפיעות על התנהגות הילדים וגורמות להם להיפראקטיביות וקשיי ריכוז. המנגנון הגורם לכך אינו ברור, אך יש כמה השערות לגבי יצירה עודפת של אינסולין בעקבות רמות הסוכר הגבוהות הגורמות לירידה קיצונית ברמות הסוכר. הגוף מגיב בחולשה ועייפות ומשחרר הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל שגורמים להתנהגות היפראקטיבית וחוסר מנוחה. סוכר כשהוא משולב בארוחה מאוזנת לא יגרום בהכרח לתופעות אילו. בניסוי שבדק את רמות הסוכר אחרי העמסה כל חצי שעה במשך חמש שעות, נמצא שרמות הסוכר בסיום היו זהות במבוגרים ובילדים , אבל רמות האדרנלין בילדים היו גבוהות פי 10. ילדים מגיבים שונה ממבוגרים לתנודות קיצוניות בסוכר.

הריון: בעיות בהריון משפיעות על שכיחות התסמונת, למשל עישון בזמן הריון, הריון קשה או לידה מסובכת, חוסר חמצן בלידה, סביבת מחייה עם זיהום אוויר כבד. במחקר שנערך על ידי אלינה רודריגז וגונילה בולין נבדקו ב- 300 נשים רמת המתח ומידת העישון בחודשים השונים של ההיריון ולאחר 7 שנים נבדקו הילדים לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז. התוצאות הראו שגם מתח וגם עישון זמן ההיריון , כל אחד לחוד קשורים עם סיכוי גבוה יותר ל ADHD.

הרעלת מתכות כבדות: מתכות כבדות כגון: כספית, קדמיום, עופרת ואלומיניום מתחרות עם מתכות חיוניות וחשובות כגון: אבץ, מגנזיום, מנגן וכרום, שלהן תפקיד משמעותי מאוד בגוף.

חוסר באבץ מגביר את הסיכון לפגיעה על ידי מתכות רעילות, אבץ חיוני לפעילות תקינה של מערכת ההגנה של הגוף. מתכות רעילות גורמות לחוסר במגנזיום, סידן וחומצות שומן חיוניות. המגנזיום עוזר להעביר פולסים חשמליים לשרירים והוא נחוץ לגידול תאי הגוף, חוסר בו עלול לדכא התפתחות תאי מוח ולגרום לעצבנות, תזזיתיות, הפרעות בשינה, קשיי למידה, עוויתות וכאבי ראש. להרעלה כתוצאה ממתכות כבדות יש השפעה ישירה על ההתנהגות ועל מצבי חולי שונים. הרעלת עופרת, עלולה לגרום להתנהגות תוקפנית ולפגוע בתהליכי חשיבה ולמידה. רמות גבוהות של קדמיום, שהוא חומר רעיל, אף הן קשורות לבעיות מנטאליות והתנהגותיות. הקדמיום נמצא בקוטלי חרקים, סיגריות, חומרי צבע ומזון מעובד. האלומיניום מגיע למזון מסירי האלומיניום בהם הוא בושל ומ"נייר הכסף" העוטף את המזון בתנור.

חסרים תזונתיים:

חסרים של ויטמיני B: במחקרים נמצא כי ילדים היפראקטיביים סובלים מחסר של סרטונין במוח. כאשר ניתנה להם תוספת של ויטמיני B החיוניים להפיכת חומצת האמינו טריפטופאן לסרטונין נראתה השפעה חיובית על התנהגותם.

חסר במגנזיום: במחקר שנערך בפולין בשנת 1997, נמצא כי 95% מהילדים בעלי הפרעת הקשב והריכוז סבלו מחסר במגנזיום שעלול לגרום לתופעות לוואי של: עצבנות, אי שקט, התכווצויות שרירים, טיקים ועוויות בפנים, מיגרנות וכאבי ראש. בנוסף, נמצאה התאמה בין רמות המגנזיום לבין חומרת התסמינים. תוספת של 200 מ"ג מגנזיום במשך שישה חודשים שיפרה את רמת המגנזיום של הילדים והפחיתה את ההיפראקטיביות שלהם משמעותית.

חוסר באבץ: מחקר משנת 2005 שנערך בקרב 209 ילדים בגילאי 10-11 בצפון דקוטה שבארצות הברית מצא שיפור מדהים בביצועים המנטאליים לאחר טיפול בתוספי אבץ. הילדים עברו סדרה של מבחנים להערכת קשב, זיכרון, יכולת פתרון בעיות וקואורדינציה יד-עין. לאחר מכן הם קיבלו 10 מ"ג (הקצובה היומית המומלצת)או 20 מ"ג אבץ, במשך שלושה חודשים. התוצאות הראו שילדים שקיבלו 20 מ"ג אבץ נהנו משיפור דרמטי. הם היו מהירים פי 3 בזיהוי מילים ומדד הקשב והערנות שלהם היה גבוה פי 6 בהשוואה לקבוצת הפלצבו. בקרב הילדים שקיבלו את הקצובה היומית המומלצת של אבץ לא נרשם שיפור משמעותי.האבץ הינו מרכיב חשוב במטבוליזם של המוליך העצבי דופאמין ושל חומצות שומן חיוניות.

חסר/עודף בברזל:רמות נמוכות של ברזל עלולות לגרום לקשיים בריכוז, תשישות, אדישות, סימפטומים של ADD, ורמות גבוהות מדי של ברזל עלולות לגרום לתוקפנות, רגשנות והיפראקטיביות.

ידוע כי מתן תוספי תזונה לילדים משפר את הישגיהם בלימודים בצורה ניכרת ומפחית את בעיות ההתנהגות שלהם במידה משמעותית. במחקר שנעשה באוניברסיטת רידינג במטרה לבדוק מדוע טיפול בוויטמינים גורם לעלייה במנת המשכל של הילדים, נמצא כי ילדים שקיבלו את הויטמינים הצליחו לעבוד מהר יותר, להתרכז זמן רב יותר ולענות על מספר גדול יותר של שאלות. אילו הם שיפורים שצפויים לעזור לילדים עם ADHD.

חסר בחומצות שומן חיוניות:

קיים מתאם מובהק בין סימפטומים של היפראקטיביות וחוסר בחומצות שומן חיוניות. במחקר משנת 1995 גילו שילדים עם ADHD לא מקבלים מספיק ויטמינים ומינרלים מן התזונה בכמות שתאפשר לאנזימים החיוניים להפיכת השומנים לחומצות השומן החיוניות לעבוד ביעילות. כתוצאה מכך, בהשוואה לילדים שלא סבלו מהתסמונת, היו להם רמות נמוכות יותר של DHA ו- EPA (אומגה 3) ושל החומצה הארכידונית. בבדיקות לגילוי חסר תזונתי לחומצת שומן, נמצא כי חוסר בחומצת שומן מסוג אומגה 3 התאפיין בבעיות התנהגותיות, בעיות למידה, עצבנות ובעיות שינה.

מחסור במוליכים עצביים: ובעיקר דופאמין, שרמות נמוכות שלו במוח נמצאו קשורות להתפתחות של היפראקטיביות והפרעת קשב וריכוז. כמו כן נמצא קשר בין פעילות לא תקינה של המוליך העצבי סרוטונין לבין התפתחות של היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז.

פטריית קנדידה: עלולה להשפיע על הגוף בדרכים שונות כמו הופעת מיגרנות, אלרגיות, בעיות נשימה, הפרעות עיכול, דכאון, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ועוד. בקרב ילדים יכולה הפטרייה להעצים את נוכחותה בגוף, כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה, צריכת יתר של פחמימות פשוטות ומזונות המכילים שמרים, כתוצאה ממצבי לחץ ומחלות שונות.

הטיפול הטבעי בהפרעת קשב:

הטיפול הטבעי יכול להוות תחליף לטיפול הקונבנציונלי במקרים רבים, ובמקרים אחרים יכול להשלים את הטיפול הקונבנציונלי שהינו בעיקר טיפול תרופתי בריטלין.

אינני מתנגדת לנטילת ריטלין. מנסיוני, במקרים מסוימים לא ניתן להימנע מנתינת תרופת הריטלין, אך במקרים רבים ניתן הן לדחות את תחילת לקיחת התרופה וניתן להפחית את המינון בעזרת הטיפול הטבעי. בנוסף, ישנם לא מעט ילדים שהטיפול הטבעי עובד עליהם נהדר והצורך לקחת את תרופת הריטלין נמנע מהם.

הטיפול הטבעי הינו טיפול המשלב שינוי תזונתי ולקיחת תוספי מזון וצמחים. מאחר וכל ילד הוא יחיד ומיוחד ותסמיניו שונים, הטיפול יהיה שונה מילד לילד.

שינוי תזונתי:

השינוי התזונתי ילווה באבחון אלרגיות למזון ולאחריו תיבנה תכנית תזונתית המותאמת לכל ילד. העקרונות המנחים יהיו: מעבר לדיאטת טיהור הכוללת: פירות, ירקות, חלבונים ומעט פחמימות מורכבות. תוך הימנעות מאוכל מעובד, סוכרים, קפאין, צבעי מאכל, חומרי טעם, מונוסודיום גלוטומאט, חלב, ופחמימות בכמות רבה מדי.

טיפול בתוספי מזון:

חומצות שומן חיוניות:

רוב הילדים עם ADHD יזדקקו לתוספים שמכילים את חומצות השומן החיוניות EPA ו- DHA .

יש לקחת מדי יום תוסף המכיל 1000 מ"ג חומצות שומן חיוניות DHA I- EPA.

מולטי ויטמין-מינרל

יש לתת מדי יום תוסף איכותי של מולטי ויטמינים ומינרלים שמכיל מינון נאות של כל רכיבי התזונה החיוניים להתפתחות תקינה. ויטמיני B , ויטמין C, אבץ ומגנזיום. מסתבר שבעיקר נטילת ויטמיני B1, B5 ו- B6 הראתה שיפור משמעותי בהתנהגותם של ילדים היפראקטיביים.

פרוביוטיקה:

רצוי לקחת טבליות פרוביוטיות כדי לשמור על רמה מאוזנת של חיידקים במערכת העיכול.

מינון: טבלית אחת ביום

פיקנוגינול:

זהו פלבנואיד המופק מקליפה של גזע עץ האורן. פיקנוגינול משמש כתחליף לריטלין מזה שנים רבות בקרב מטפלים בגרמניה בשל יכולתו לעבור BBB (מחסום דם מוח), הוא קושר רדיקלים חופשיים במוח ובכך משפיע על מערכת העצבים ומגן על המוח. זהו נוגד חמצון רב עוצמה אשר הראה יעילות בשיפור מצבם של ילדים עם ADHD. בנוסף, פיקנוגינול מסייע בהפחתת שחרור היסטמין כתגובה למגוון מזונות וחומרים אלרגניים ובכך מפחית תסמינים של אלרגיה שפוגעים בריכוז ועשויים לגרום לחוסר שקט ולפעלתנות יתר.

מינון: 30 מ"ג ליום (עד גיל 13) בכמוסה

כרומיום פיקולינט:

לקחת לפני ארוחה, מאזן רמות סוכר.

ניתן לקחת 1-3 כמוסות ביום

פוספטידיליסרין:

זהו חומר שריכוזים גבוהים ממנו נמצאים בתאי המוח. חומר זה מסייע לתאי המוח לתפקד בצורה תקינה.

מינון: 300-500 מ"ג מדי יום במשך 3 חודשים. לאחר מכן, מינון של 100-300 מ"ג מדי יום לצורך תחזוקה שוטפת.

אצות כחולות ירוקות מאגם קלמאת:

האצות הכחולות ירוקות מאגם קלמאת מפורסמות כ"מזון על". זהו מזון טבעי, הנקצר ולא מיוצר.

האצות מכילות אבני בנין חיוניות לבריאות הגוף, ומשפרות את פעילותן של כל מערכות הגוף.
האצות עוזרות במניעת עייפות, מחזקות את המערכת החיסונית של הגוף- טיהור רעלים.
האצות מקלות על תהליך העיכול וכך גם טובות כבסיס לאיזון רמות הסוכרים בדם ולירידה במשקל - מפחיתות "חשק" למתוקים.
האצות מרגיעות, משפרות את התחושות בתקופות לחץ ומתח ומשפרות את איכות השינה.
האצות עוזרות גם במניעת פצעי בגרות ועוזרות במצבי אנמיה. (גרם אחד של אצה מהווה תחליף ל- 13 גרם בשר+ מספק לגוף B12).
הן משפיעות לטובה על בריאות העיניים, העור, השיער, הציפורניים, החניכיים והשיניים.
הן מזון למוח בזכות שפע האנזימים, הויטמינים, המינרלים, חומצות האמינו והחומצות השומניות. הגוף יכול לשפר את יכולת הריכוז, המיקוד והזיכרון. משום כך האצות עוזרות מאד לילדים עם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות . האצות מופקות ישירות מן הטבע, מחומרים אורגניים. הן מכילות ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, אנזימים חיים, חלבון וכלורופיל, כולל אומגה 3 ואומגה 6. האצות מכילות 49 מרכיבים חיוניים למוח. כדי לחוש בשינוי שהאצות מביאות בהפרעות קשב וריכוז יש לנטול אותן לאורך זמן, ההבדל יורגש לעיתים רק לאחר חצי שנה.

טיפול בצמחי מרפא:

צמחי מרפא לבעיות קשב וריכוז

רפואת הצמחים מסתכלת על המטופל באופן שלם והטיפול אינו מתמקד רק בהפרעת הקשב אלא במספר מערכות רלוונטיות למטופל. כתוצאה מכך, הטיפול מחזק ותומך בטיפולים הנוספים שמקבל המטופל. לרוב, מקובל לחזק ולתמוך במערכת החיסון, בכבד ובחילוף החומרים בגוף. הצמחים עוזרים גם עם ההתמודדות הנפשית כתוצאה מהקשיים שחווה המטופל.

התאמת הטיפול הצמחי לכל מטופל עוזרת לצמצום תקופת ההסתגלות לצמחים, ומרבית המטופלים מסתגלים לטיפול במהירות וללא תופעות לוואי משמעותיות.

אורך הטיפול הממוצע הינו משתנה ותלוי באדם, גילו וחומרת ההפרעה. לרוב, יש לטפל באופן רציף לאורך מספר חודשים, ובמקרים רבים ניתן אחר כך להוריד מינונים ולטפל באופן נקודתי לפני ימי לימודים או אירועים אחרים הדורשים ריכוז. (למשל תקופת מבחנים).

בכל דרך שתבחרו, הקפידו למצוא את הדרך לחבק את ילדיכם, להגיד לו מילה טובה ולעודד אותו ככל האפשר. חשוב לקבל ייעוץ ותמיכה מממשפחה, חברים וגורמים מקצועיים. ההתמודדות היומיומית מאד שוחקת וסביבה תומכת, מעניקה כוחות ומחזקת. השתדלו לספק לילדיכם סביבה נקייה מגירויים ככל האפשר והרבה הזדמנויות לפריקת אנרגיות, אם זה בעזרת ספורט או בכל דרך אחרת. צאו מדי פעם לחופשה משפחתית, הריחוק מהשגרה והמתחים היומיומיים, וצבירת חוויות משותפות מאחדים, מגבשים וממלאים את המצברים.

אשמח לעזור לכם בהתמודדות ולהיות חלק ממערך התמיכה והעזרה

לקביעת פגישה, צור קשר

עדי גולדנברג - ריפוי טבעי

adi.naturemed@gmail.com

 

054-4560035