הטיפול הטבעי באוסטאופורוזיס

אוסטאפורוזיס  -  דלדול העצם


אוסתיאפורוזיס הינה מחלה מטאבולית שבאה לידי ביטוי בירידה הדרגתית במסת העצם.

אובדן מסת העצם יכול להתקיים :

בקרב נשים בגיל המעבר בעקבות ירידה ברמות האסטרוגן,

או בגילאי 70 ומעלה עקב חוסר איזון בתהליכי הבנייה וההרס שבעצם,

לעתים כתוצר לוואי כתוצאה ממחלות שונות כגון: פעילות יתר של בלוטת התריס,

כתוצאה מתזונה לקויה ומחוסר פעילות גופנית ולעתים כתוצאה מנטילת תרופות.

 

תסמינים:

צפיפות עצם נמוכה בשלבים ההתחלתיים אינה גורמת לכאבים,

יכולים להופיע כאבי גב או עקמומית או ירידה בגובה

כאשר קיימת דחיסה של חוליות עמוד השדרה,

דילול עצם מתמשך יכול להוביל לסדקים בעצמות ולשברים

ולמחלת מפרקים ניוונית שעלולה לגרום למוגבלות בתנועה ולנכות.


הטיפול הקונבנציונלי:

מלווה בטיפול הורמונלי חלופי  HRT  שמכיל הורמונים סינתטיים המחקים באופן מלאכותי את פעילות האסטרוגן והפרוגסטרון ,
מדבור בטיפול שנוי במחלוקת משום שבטווח הארוך הוא עלול להעלות סיכון להתפתחות אבני מרה, ולסרטן השד
והרבה פעמים מלווה בתסמינים של בחילה רגישות בשדיים , דיכאון ועוד.
עוד טיפול קונבנציונאלי הינו: נטילת ביספוספונטים שמעכבים את פירוק העצם
ותרופות SERM שמשפיעות על התאים הורסי העצם ובכך מונעות את איבוד העצם.
וישנם  מצבים בהם ניתן קלציטונין שמופרש מבלוטת התריס שתפקידו לדכא את פעילותם של התאים הורסי העצם.

חשוב לשקול יתרונות מול חסרונות בבחירת הטיפול המתאים.

 

הטיפול הטבעי באוסטאופורוזיס / דלדול העצם:

נועד להפחית את התסמינים ולמנוע הדרדרות של המחלה
כאשר מטרתו שיפור בספיגת ויטמינים ומינרלים החיוניים לשמירה על תקינות מבנה העצמות ,
שמירה על חומציות תקינה במערכת העיכול ועל האיזון ההורמונאלי ובלוטת התריס.

מצד אחד נמנע ממזונות שפוגעים בספיגת הסידן ומגבירים את אובדן מסת העצם  
ונעשיר את התפריט ברכיבים אשר מהווים חומרי גלם לייצור תקין של רקמת העצם כגון:
סידן, ויטמין D, מגנזיום ועוד.

תזונה לטיפול באוסטאופורוזיס:

  1. הגברת מזונות שעשירים בסידן: בירקות העליים, בכרוב, כרובית, ברוקולי, צנון, שקדים, עדשים, שעועית, אצות מסוגים שונים ועוד.
  2. הגברת מוזנות שעשירים במגנזיום שחיוני לספיגת הסידן בעצמות – ירקות ירוקים, בטטה, בננות, קטניות, דגנים מלאים, סובין, דוחן, אורז חום, אבוקדו, משמש מיובש ועוד
  3. אבץ – האבץ מעודד את בניית העצם ומגביר את יעילותו של ויטמין D.
    מזונות שעשירם באבץ: קטניות, גרעיני דלעת, שקדים, דגנים מלאים, נבט חיטה
  4. מזונות שמכילים ויטמין K – שחיוני לבניית העצמות – חומוס, ברוקולי, עלים ירוקים, ירקות שורש, אצות, כרוב ועוד
  5. זרעי פשתן – מכילים פיטואסטרוגנים – אסטרוגנים צמחיים המסייעים בשמירה על המאזן ההורמונאלי
  6. חומצות שומן חיוניות – מסוג אומגה 3 שמסייעות לספיגת הסידן והטמעתו ברקמת העצם ומפחיתות הפרשת סידן בשתן: דגי ים צפוני כגון סלמון ומקרל, זרעי פשתן, שקדים וזרעים , אגוזי מלך

המנעות או הפחתה של:

1. מזונות שמכילים חומצה אוקסאלית גבוהה: תרד, פטרוזיליה, אגוזים, תה , קקאו.

2. מזונות בעלי תכולה גבוהה של זרחן: מוצרי חלב, משקאות תוססים כגון קולה, בשר, נקניקים, בירה שחורה

3. מזונות בעלי תכולה גבוהה של נתרן שמעודד את הפרשת הסידן: חטיפים, בשר מעושן, גבינות מעושנות, נקניקים, מוצרי מזון מעובדים וכו.

4. עישון וצריכה מוגברת של קפאין ואלכוהול – הגורמים לספיגה לקויה של סידן ולהפרשה מוגברת שלו בשתן.

תוספי תזונה לטיפול בדלדול העצם:

  1. סידן – מומלץ ליטול סידן בצורפתו הטבעית  שהינה בעלת זמינות גבוהה יותר בגוף.
  2. ויטמין D – מגביר את ספיגת הסידן במעיים
  3. ויטמיני B – מונעים תהליכים דלקתיים ומפחיתי את הסיכון לאוסתיאפורוזיס.
  4. ויטמין C – חיוני לייצור הקולגן ולכן מסייע למשירה על המבנה התקין ברקמות החיבור
  5. אומגה 3  - מסייעת בספיגת הסידן והטמעתו בעצמות ומפחיתה הפרת סידן בשתן ועוזרת לאיזון ההורמונאלי.
  6. 6.     מגזניום ציטראט – משפר את ספיגת המינרלם ותהליכי בניית העצם.

הטיפול בצמחי מרפא יהיה רב מערכתי ויעבוד על כמה כיוונים:

חיזוק ואיזון המערכת ההורמונלאית, חיזוק מערכת העיכול, שיפור תהליכי ספיגה ועושר מינראלי ולעתים גם צמחים מאחי רקמות.

  1. צמחי מרפא הורמונאליים – Angelica sinesis , cimicifuga rocemosa, , Dioscorea vilosa, vitex agnus castus
  2. צמחי מרפא עשירים במינרלים – Urtica dioica , equisetun arvense
  3. צמחי מרפא משפר ספיגה – Zingiber officinale  , astragalus membranaceus, Fillipendula ulmaria
  4. צמחי מרפא מחזקי מערכת עיכול ומחזקים כלליים: Withania somnifera ,panax ginseng

 

הטיפול הרגשי במקרים של אוסטאפורוזיס:

העצמות הן המבנה הבסיסי של גוף האדם.

בעייה בדלדול העצם מקושרת לעתים לבעיה בזהות העצמית.
דלדול העצם מקושר לחוסר ערך עצמי ולכך שהחיים נבנו בעיקר על בסיס של עשייה חיצונית ובטחון חיצוני ולא עשייה מתוך הקשבה פנימית לרגשות ולרצונות האותנטיים של האדם.

עצם = עצמי – האני האותנטי שלי.

אצל הסובל מדלדול בעצם אפשר לעתים לראות דפוס של  בריחה מהעצמי האותנטי,
בשפה הפסיכותרפיסטית ניתן לציין זאת על ידי יצירת עצמי כוזב
שמובסס על אישור חיצוני ורצייה חברתית.

בנוסף, כאשר הרצון והחיפוש אחר יציבות בחיים גורם לאדם לנוקשות אשר אינה מאפשרת לו הסתגלות נאותה לאתגרי החיים וגמישות מספקת, אזי נוצרים חיים שבירים ופגיעים שיכולים להיות מקורים לדלדול העצם.

למיקום השברים או הכאבים  גם כן יכולה להיות משמעות: כאבים או שברים בכפות הידיים יכולים להעיד על קושי במיומנויות שונות, כאבים בעמוד שדרה תחתון יכולים להעיד על חוסר תמיכה וכאבים בעמוד שדרה מרכזי יכולים לרמז על ירידת הערך העצמי.

כאשר נשים עוברות את גיל המעבר וכבר מילאו את חובותיהן לילדים ולבית  וכאשר הן מפסיקות לעבוד, הן עשויות לחוות תחושות של היעדר תכלית לחיים המובילות לחוסר ערך עצמי.

לעתים קרובות בשלב זה בו האדם משוחרר יחסית מחובותיו ויש לו יותר זמן פנוי,
הוא אינו מכיר את עצמו וזוכר מיהו ואז נוצר חלל גדול שצריך למלא. אדם שחי כל חייו כאשר הוא פונה החוצה, נאלץ להדחיק את מי שהוא באמת, פעולה שצורכת המון אנרגיות ומלווה בפחד וחשש מלפגוש ולראות את כל החסכים שיצר לעצמו לאורך החיים.

בהחלט ניתן למצוא תכלית חדשה בשלב הזה בחיים ואף רצוי. 
מדובר בתהליך התפתחותי שדורש חיבור מחודש לעצמי ושטומן חובו גילויים חדשים ואופשרויות חדשות.


אשמח לעזור לכם  לחזק את בריאותכם ואת עצמיותכם.
ליצירת קשר לתחילת טיפול לחצו כאן.

 

עדי גולדנברג,
פסיכותרפיסטית הוליסטית
ונטורופתית N.D.

מלווה אנשים לחיים בריאים, אותנטים  ומספקים.